אתר ההנצחה לצביקה גולומבק

סיפור חייו

חברים כותבים

מפעל הנצחה

לוח מודעות

ספר אורחים

תמונות

סיפור חייו

צביקה, בן שרית ואפרים, נולד בישראל בי"ח בחשוון תשל"ה (03.11.1974), אח לורדית.

את מרבית שנותיו העביר בעיר כרמיאל שבגליל. הוא למד בבית הספר היסודי "אשכול" ובתיכון "אורט הורוביץ" שבעירו. מאז ומעולם נודע צביקה כאדם חברותי, פתוח ואוהב. כילד אהב מאוד בעלי חיים, ולא פעם נהג להביא הבייתה חיה עזובה שמצא ברחוב.

הוא נהנה מאוד לצאת לטיולים משפחתיים, בעיקר כאלה שכללו דיג בכינרת. צביקה אהב לעסוק בספורט– הוא היה צוללן חובב ובנעוריו שיחק כדורסל בקבוצת הנערים "הפועל כרמיאל". מאז ומעולם אהב לשמוע מוסיקה, בעיקר מוסיקת רוק. בימי התיכון גילה התעניינות מרובה במקצועות ההיסטוריה ומדעי המדינה, תחומי עניין שלא נטש עד יום מותו.

צביקה התגייס לצה"ל, לחיל ההנדסה הקרבית, בחודש מרץ 1993. בתום שירותו הצבאי עבד בתפקיד קצין ביטחון במלון "מוריה" באילת. לאחר מספר חודשי עבודה מאומצים, טייל כשנה בדרום אמריקה ובמרכזה. הוא שב מהטיול ארצה מאושר ומלא סיפורים מעניינים על התרבויות החדשות שהוודע אליהן. באמריקה גם פיתח תחביב חדש – צילום. הוא רכש מצלמה איכותית וגילה כשרון יוצא דופן – בעיקר בצילום פורטרטים.

בשנת 1998 החל צביקה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא השתלם במדעי המדינה וביחסים בינלאומיים ונהג להעמיק את ידיעותיו מעבר לחומר הנדרש בכיתה. במהלך שנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה, התנדב צביקה בפרוייקט חונכות (פר"ח), שם לימד וקידם נער שהגיע מרקע משפחתי קשה. שנה לאחר מכן חנך בפרוייקט אחר שני סטודנטים מחו"ל. בשנה השלישית התנדב בארגון "הלל", ארגון למען צעירים החוזרים בשאלה.
במשך כל תקופת לימודיו התעניין צביקה מאוד בפוליטיקה, ישראלית ובינלאומית. הוא חלם ותכנן להמשיך את לימודיו בנושא, ואף קיווה להיות מרצה באוניברסיטה יום אחד. את הלימודים סיים בהצטיינות, הספיק להתקבל ללימודי תואר שני ולמשרת מתרגל באוניברסיטה.
בתקופת לימודיו לקראת התואר הראשון עבד צביקה כמאבטח בבית החולים "הדסה עין כרם" בירושלים, ואחר – כמאבטח בבית ספר לאומנויות "בצלאל" בעיר. כן עבד כמורה ב"קידום נוער", קידם נוער ובוגרים, הדריך קבוצות בקיץ והיה פעיל גם בתנועת "הנוער העובד והלומד" של בני המושבים.

ביום חמישי כ’ באב תשס"א (09.08.2001), במהלך יום סידורים שגרתי, נכנסו צביקה וארוסתו (חברתו ושותפתו לחיים מזה שלוש שנים וחצי, נעמה) למסעדת "סברו" בירושלים, במפגש הרחובות יפו וקינג ג’ורג’. מאוחר יותר אמורות היו משפחות בני הזוג להיפגש ולקבוע תאריך לחתונה. כמה רגעים אחרי שנכנסו צביקה ונעמה למסעדה, נכנס לאותו המקום מחבל – מתאבד, אשר מייד עם הגיעו פוצץ עצמו בסמוך אליהם. 15 אנשים נהרגו במסעדה. צביקה נהרג במקום, כשחיוכו הנצחי עודנו נסך על פניו.

צביקה היה בן 26 במותו, הותיר הורים ואחות. הוא הובא למנוחת עולם בבית העלמין בכרמיאל.